אני מאמין שהנכס שלכם, הוא יותר מסתם פיסת אדמה, מגרש או בניין, הוא חלק בלתי נפרד מכם, ואולי הוא סמל לעבודה הקשה, המסירות וההשקעה שלכם.
כאשר פולשים תופסים את רכושכם, או כל נכס שייך לכם, ללא רשותכם, הם בעצם מסיגי גבול לרכושכם האישי והחוקי.
זו יכולה להיות חוויה מלחיצה ומתסכלת, אבל חשוב שתדעו שהחוק לצידכם, ויש לנו את הדרכים החוקיות לסילוק הפולשים, בצורה בטוחה ויעילה.
נתקלם בבעיה של פולשים בתוך רכושכם, מגרשכם, או אדמתכם ללא רשותכם, אין מה לחשוש. כבעלי נכס, יש לכם את הזכות החוקית להגן על הנכס, יש לכם את הזכות לקבוע מי ישתמש בנכס שלכם, לאיזו מטרה, ולהבטיח שמטרה מיועדת זו תתממש.
במאמר זה אתאר את נושא ” סילוק יד ממקרקעין”, אדון בהליכים המשפטיים, ובסוגיות המעשיות הכרוכות בהרחקת פולשים מהנכס שלכם.
מעבר לזה, אסביר כמה מהאתגרים הפוטנציאליים שאדם עשוי לעמוד מולם, אציע פתרונות, וטיפים כיצד להתמודד עם התהליך ביעילות.
חשוב לזכור:
פולשים יכולים לגרום נזק, לשבש את התוכניות שלכם, ואפילו לסכן את בטיחותכם.
אם נתקלתם בפולשים המשתלטים על הנכס,
ללא רשותכם, חשוב לנקוט בפעולה מהירה והחלטית.
ליצור קשר עם עו”ד שיודע טוב מאוד
איך לטפל בסוגייה, בצורה הנאותה והמותאמת ביותר עבורכם.
סילוק יד ממקרקעין, הוא הליך משפטי המתאר את הפעולה של הוצאת הפולש מהנכס שלכם. תהליך זה הוא ביוזמת בעל הנכס המבקש להחזיר לעצמו את החזקה על הנכס. אולם, פולשים יכולים ללבוש צורות רבות ושונות, הם באים באופן בלתי צפוי, מכלול הנסיבות שלהם לא דומה, וכמו כן בגדלים חליפיים.
לא משנה מול איזה סוג של פולשים אתם מתמודדים, לא משנה המצב, וגם לא משנה גודלם, העניין מחייב טיפול משפטי ללא דיחוי.
סילוק יד מהנכס שלכם, יכול להיות תהליך קשה ומסובך, אבל הכרחי,
ולכן חשוב מאוד להתייעץ מיידית,
עם עו”ד מקרקעין המנוסה בהתמודדות מדי יום עם סוגיות כאלה.
עו”ד מקרקעין מכיר את זכויותיכם,
ואת האפשרויות החוקיות להסרת כל פולש יהיה אשר יהיה.
סוגים השונים של הסגת גבול שמשרדנו מטפל בהם מדי יום
ברוב המקרים הנ”ל אנחנו מגישים תביעות סילוק יד, יחד עם תביעות אחרות, תלוי בנסיבות ובנזק הנגרם לנכס, זה כולל, אך לא מוגבל, תביעת נזק ופיצויים, תביעת תשלום דמי שימוש לאורך תקופת הפלישה, תביעה תשלום דמי פינוי, הריסה או בנייה מחדש, ניקיון, וכל הוצאה אחרת שנגרמה כתוצאה ישירה מהפלישה לנכס.
במסגרת התהליך, נדרש לבצע כמה צעדים חשובים, כגון שליחת מכתב אזהרה לפולש, והצבת יעד חד משמעי לסילוק. אם הפולש לא מפנה את הנכס, אז נדרשת תביעה לסילוק, דרך בית משפט.
חשוב לציין כי רשימה זו אינה ממצה, והמצב הספציפי שלכם עשוי להיות שונה.
- משתמטים משכר דירה: לאלה, אני קורא פולשים מבפנים, ומשרדנו מטפל בעניין זה באופן שוטף. מדובר באנשים שתופסים נכס באופן זמני, או ממושך, למשל בתקופה של שכירות, ואין להם שום כוונה, לשלם שכר דירה, או לפנות את הדירה. מדובר באנשים שמפסיקים לשלם שכר דירה בכוונה תחילה, או מפסיקים לשלם תשלומי משכנתה, ומתעשקים להישאר בתוך הנכס. תלוי בנסיבות, עו”ד ישלח התראה, ובעקבותיה (אם העניין לא נפתר מחוץ לכותלי בית המשפט) יגיש תביעת סילוק מושכר, או תביעת סילוק יד לבית המשפט לקבלת החלטה שיפוטית, לפיה על הפולש לפנות את הדירה.
- פולשים המחזיקים את הנכס לתקופה ממושכת: מדובר באנשים התופסים נכס, ללא רשות לתקופה ממושכת ללא ידיעת הבעלים (זה יכול להיות שנים לפני שגיליתם את זה), וטוענים לבעלות חוקית. מאחר והפלישה מתגלה אחרי 30 יום, המצב מחייב הגשת תביעת סילוק יד לבית המשפט לקבלת החלטה שיפוטית לפיה על הפולש לפנות את הנכס. הנושא בו אנו דנים, יכול להקיף שלל של תביעות נוספות, תלוי בנסיבות.
- פולשים מקצועיים: מדובר ביחידים, או קבוצות שתופסים בכוונה נכסים ריקים, , או תופסים שליטה של חללים אחרים, ומתפרנסים מהשכרה של הנכס. זה כולל גם, דיירים המתגוררים בבניין מגורים ו/או משתמשים ברכוש משותף. למשל, ניצול חדר המדרגות למגורים, שימוש פרטי בחצר הבניין, שימוש לא הולם בגג הבניין, וכן הלאה.
- פולשי רכוש מעוקל: מדובר באנשים המחזיקים בנכס שהוטל עליו עיקול על ידי בנק, או מלווה אחר.
- פולשים לרכוש נטוש: מדובר באנשים הפולשים לנכס שננטש על ידי הבעלים, מתגוררים בו, בונים עליו מבנה קבוע, או זמני.
- מסיגי גבול: מדובר באנשים שנכנסים ותופסים נכס ללא רשות, למשל פולשים אל תוך המגרש שלכם, ומבצעים בו שימוש שלא כדין. בין היתר הנחת פסולת, או בניית גדרות על הקרקע של אחרים. הנחת חפצים שונים, בכך משתלטים על כל השטח, ועושים בו נזק, לפעמים בלתי הפיך.
- פולשים לרכוש המדינה: אלה הם אנשים המתגוררים בנכס שנמצא בבעלות המדינה, כגון פארק או בניין ממשלתי. בונים גדרות על קרקע ציבורית, או מונעים גישה לגגות ציבוריים של מבנים.
- מסתננים ודרי רחוב/ הומלסים: כל מי שפורץ לדירה ללא רשות. אלה הם אנשים התופסים נכס כאמצעי מחסה, בדרך כלל במבנים או מבנים נטושים, ומסרבים לפנותו.
- פולשי אדמות: מדובר באנשים מתמחים ספציפית בפלישה לקרקעות של אחרים, נוטעים עצים, או שותלים צמחייה באדמה שאינה שייכת להם.
מניסיוננו בתיקי ירושה, נתקלנו וטיפלנו מיידית, גם במצבים בהם בני משפחה תופסים שלא כדין נכס, הנתון לדיון ירושה בבית המשפט, וזה כמובן נופל תחת הקטגוריה של סילוק יד ממקרקעין.
כדאי לזכור, המונח “סילוק יד ממקרקעין” מתייחס להליך המשפטי של הרחקת פולשים מנכס או קרקע, גם לגבי פולשים שייתכן ותחילה נכנסו לנכס באופן חוקי, או הורשו לשהות בו באופן זמני, אך תופסים את נכס ומשתמשים בו, ללא רשות הבעלים, מעבר למוסכם.
- מפגינים: מדובר ביחידים או קבוצות התופסים נכס כסוג של מחאה, כגון השתלטות על מרחב ציבורי, או חסימת גישה למגרשים סמוכים.
מה הם הצעדים המשפטיים לסילוק ידם של פולשים מהנכס שלכם?
על מנת להבטיח סילוק יד ממקרקעין בצורה חוקית, יש לפעול בהתאם לחוק והתקנות המתאימות. החוק מעניק לבעלי נכס נפגעים, שלל כלים משפטיים כדי להתמודד עם בעיות מסוג זה.
לפי חוק המקרקעין תשכ”ט, סעיף 16 אומר במפורש:
תביעה למסירת מקרקעין- “בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם זכאי לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין.”
תביעה למניעת הפרעה- “המחזיק במקרקעין זכאי לדרוש מכל מי שאין לו זכות לכך שיימנע מכל מעשה שיש בו משום הפרעה לשימוש במקרקעין ושיסלק כל דבר שיש בו משום הפרעה כזאת.”
שימוש בכוח נגד הסגת גבול [תיקון: תשמ״א]
(א) המחזיק במקרקעין כדין רשאי להשתמש בכוח במידה סבירה כדי למנוע הסגת גבולו או שלילת שליטתו בהם שלא כדין.
(ב) תפס אדם את המקרקעין שלא כדין רשאי המחזיק בהם כדין, תוך שלושים ימים מיום התפיסה, להשתמש בכוח במידה סבירה כדי להוציאו מהם.
זה המקום להבהיר,
אסור לטעות בפרשנות המשפטית, אף על פי שהחוק מדבר על שימוש בכוח במידה סבירה, כדי להוציא פולש מרכושכם הפרטי תוך 30 יום ממועד התפיסה, אנו ממליצים לנהוג במשנה זהירות, לא לתת פרשנות רחבה למונח שימוש בכוח. כמו כן, יש לקחת בחשבון את האפשרות לבקש את עזרת המשטרה, וממליצים בכובד ראש, להיעזר בשירותיו של עו”ד מנוסה.
כמו כן, אנחנו ממליצים להימנע ממצבים שבהם תצטרכו, בלי כוונה תחילה להשתמש בכוח מופרז, כי זה פשוט יכול להיות מאוד מסוכן. אם מישהו מגיע למגרש שלכם, ואתם תופסים אותם בתוך 30 ימים, תוכלו לבקש מהם להסתלק, וגם לסלק את הפסולת, או הגרוטאות שהם הניחו במגרשכם, אבל בלי הפעלת כוח פיזי מופרז כלפי הפולשים.
בנוסף, כל נזק שנגרם על ידי הפולשים, הוא נושא לתביעה לתשלום דמי נזק, לרוב פינוי פסולת ממגרשכם, אם מלכתחילה היא הונחה על ידי מסיגי גבול, ותוכלו להוכיח זאת. לכן כדאי לפנות לעו”ד שייטפל בסוגייה עבורכם.
חלפו למעלה מ-30 יום מיום הפלישה, לא תוכלו להסתייע במשטרה, וכך גם לא תוכלו לפעול באופן עצמאי לסילוק הפולש. יהיה עליכם לפתור את הסוגיה דרך בית המשפט. תביעות מסוג זה הן פשוטות יחסית, אך גם בהן נדרש ידע ומקצועיות בכל הנוגע לניסוח התביעות והטענות, הבאת הראיות וניהול ההליכים המשפטיים כראוי.
אם תגלו שמישהו פלש לנכס שלכם אחרי יותר משלושים יום, השלב הראשון בהליך המשפטי של הרחקת פולשים, הוא שליחת מכתב התראה על ידי עו”ד לפולשים.
מטרת המכתב ליידע את הפולשים כי הם תופסים את הנכס, באופן בלתי חוקי, וכי עליהם לפנות את המקום באופן מיידי. המכתב מספק תאריך יעד שבו הפולשים צריכים לפנות את הנכס, ומתריע שזו הזדמנות אחרונה לפני הגשת תביעה בבית המשפט. המועד האחרון לפינוי צריך להיות סביר, ולתת לפולשים מספיק זמן לעשות סידורים חלופיים.
אם הפולשים לא יפנו את הנכס בתוך המועד האחרון שנקבע במכתב ההתראה, השלב הבא יהיה הגשת תביעה לבית המשפט לסילוק יד. את התביעה יגיש עו”ד לבית המשפט המתאים, ויבקש צו פינוי. עו”ד יכין תביעה שתכלול את כל המסמכים הדרושים, כגון מסמכי הבעלות על הנכס, מכתב ההתראה שנשלח לפולשים, וכל מסמך רלוונטי אחר.
יהיה צורך להגיש תביעה. אנחנו ממליצים להתייעץ עם עו”ד מקרקעין שינסח ויגיש את התביעה, וכמו כן ייצג אתכם בבית המשפט.
לאחר שבית המשפט נותן את צו הפינוי, השלב הבא הוא להגיש את הצו לפולשים. צו הפינוי יוגש על ידי פקיד בית משפט, או המשטרה. לפולשים יינתן תאריך יעד מוגדר שבו עליהם לפנות את הנכס. אם הפולשים לא יפנו את המקום בתוך המועד האחרון הקבוע בצו הפינוי, עו”ד יבקש סיוע מהמשטרה.
יש להזכיר, כי התהליך עצמו, אינו מוגבל רק בהגשת תביעה לסילוק יד. למשל, אם מדובר בפולש שהוא דייר שמסרב לשלם שכירות, בכפוף להסכם חתום מראש (או לחלופין לפי הסכמה בעל פה) אז התביעה היא מסוג אחר של פינוי מושכר. עו”ד יבטיח מימוש פסק הדין, וכלה בהגשת תביעת פיצויים, תלויה בנסיבות ומידת הזנק, ובסוף גביית הכספים בפועל.
אם מישהו בונה, נוטע עצים או צמחייה, בלי הסכם חתום מראש (או לחלופין לפי הסכמה בעל פה ביניכם) בשטח שהוא שייך לכם, עו”ד יגיש תביעה לבית המשפט ויבקש הוצאת צו הריסה, או צו עקירה, והחזרת המצב של הנכס לקדמותו לפני הפלישה. עו”ד יבטיח מימוש פסק הדין, וכלה בהגשת תביעת פיצויים על הנזק, תלויה בנסיבות ומידת הזנק, ובסוף גביית הכספים בפועל.
פנו לעורך דין המתמחה בתחום כדי לקבל ייעוץ מקצועי, ולסיים את התהליך בצורה חוקית ויעילה. אם נתקלתם בהסגת גבול כלשהי, אנחנו כאן כדי לעזור לכם להגן על זכויותיכם, לפרוס בפניכם האפשרויות המשפטיות שלכם, ולעבוד איתכם כדי לסלק פולשים מהנכס שלכם, במהירות וביעילות ככל האפשר.
שאלות של לקוחות
מה עם צמחים ועצים, שהם לא בני אדם, אבל פולשים לנכס שלי?
לפי חוק המקרקעין, תשכ״ט–1969 (סעיף 51) צמחים הגדלים סמוך למיצר:
“עצים או צמחים אחרים הגדלים סמוך למיצר וענפיהם או שורשיהם מתפשטים לתוך מקרקעין שכנים, אין בעל המקרקעין השכנים או המחזיק בהם (להלן – השכן) רשאי לדרוש סילוק הענפים או השורשים, אלא אם יש בהם כדי להזיק למקרקעין או להפריע לו במידה בלתי סבירה בהנאה מן המקרקעין; דרש השכן מבעל הצמחים לסלק ענפים או שרשים כאלה ולא סולקו תוך זמן סביר, רשאי הוא לסלקם בעצמו על חשבון בעל הצמחים.”
השכן נטע עצים בחלקת האדמה השייכת לי, מה עליי לעשות?
לפי חוק המקרקעין, תשכ״ט–1969 פרק ד׳: בנייה ונטיעה במקרקעי הזולת:
21.ברירת בעל המקרקעין
“(א) הקים אדם מבנה או נטע נטיעות (להלן – הקמת מחוברים) במקרקעין של חברו בלי שהיה זכאי לכך על פי דין או לפי הסכם עם בעל המקרקעין, הברירה בידי בעל המקרקעין לקיים את המחוברים בידו או לדרוש ממי שהקים אותם (להלן – המקים) שיסלקם ויחזיר את המקרקעין לקדמותם.
(ב) בחר בעל המקרקעין לקיים את המחוברים בידו, עליו לשלם למקים את השקעתו בשעת הקמתם או את שוויים בשעת השימוש בברירה לפי סעיף קטן (א), לפי הפחות יותר.
(ג) דרש בעל המקרקעין סילוק המחוברים והמקים לא סילקם תוך זמן סביר, רשאי בעל המקרקעין לסלקם על חשבון המקים.
(ד) סולקו המחוברים, יעבור מה שסולק לבעלותו של המקים; סילקם בעל המקרקעין, רשאי הוא להיפרע מהם על חשבון המגיע לו בעד הסילוק.”
אחד הבעלים בבניין המשותף הסיג את הגבול שלא כדין, האם זה נופל תחת סילוק יד?
לפי חוק המקרקעין, תשכ״ט–1969, העניין נופל תחת- יישוב סכסוכים בין בעלי הדירות.
(סמכות להכריע בסכסוכים [תיקון: תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ו, תשנ״ז, תשס״א, תשס״א־2, תשס״ב־2, תשס״ח־2, תשע״ז, תשפ״א)
“(א) סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר זכויותיהם או חובותיהם לפי התקנון או לפי סעיפים 58, 59, או 59א עד 59ג ו־59ה עד 59י, לפי סעיף 1א לחוק המקרקעין (החלפת ספק גז המספק גז באמצעות מערכת גז מרכזית), התשנ״א–1991, לפי חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס״ח–2008 או לפי סעיף 6נט עד 6סא, 21ב ו־27ג לחוק הבזק, התשמ״ב–1982, יכריע בו המפקח.
(ב) סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר הסגת גבול מצד בעל דירה לגבי דירה אחרת או לגבי הרכוש המשותף, רשאי התובע להביאו, לפי בחירתו, לפני בית משפט מוסמך או לפני המפקח.
(ג) האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחול גם במקרה שמחזיק הדירה מטעם בעל הדירה או המתחזק הוא צד לסכסוך, ואם היתה דירה מוחכרת בחכירה לדורות או בחכירת משנה לדורות – גם אם צד לסכסוך הוא המחכיר לדורות או מחכיר המשנה לדורות.
(ד) האמור בסעיף זה אינו גורע מתקפו של הסכם למסור סכסוכים כאמור להכרעת בורר.”
השכן בנה מחסן בחלקת האדמה השייכת לי, מה עליי לעשות?
לפי חוק המקרקעין, תשכ״ט–1969 פרק ד׳: בנייה ונטיעה במקרקעי הזולת:
21.ברירת בעל המקרקעין
“(א) הקים אדם מבנה או נטע נטיעות (להלן – הקמת מחוברים) במקרקעין של חברו בלי שהיה זכאי לכך על פי דין או לפי הסכם עם בעל המקרקעין, הברירה בידי בעל המקרקעין לקיים את המחוברים בידו או לדרוש ממי שהקים אותם (להלן – המקים) שיסלקם ויחזיר את המקרקעין לקדמותם.
(ב) בחר בעל המקרקעין לקיים את המחוברים בידו, עליו לשלם למקים את השקעתו בשעת הקמתם או את שוויים בשעת השימוש בברירה לפי סעיף קטן (א), לפי הפחות יותר.
(ג) דרש בעל המקרקעין סילוק המחוברים והמקים לא סילקם תוך זמן סביר, רשאי בעל המקרקעין לסלקם על חשבון המקים.
(ד) סולקו המחוברים, יעבור מה שסולק לבעלותו של המקים; סילקם בעל המקרקעין, רשאי הוא להיפרע מהם על חשבון המגיע לו בעד הסילוק.”
האם יש הבדל בין סילוק יד של מגרש פרטי לבין צו לסילוק יד מקרקעי ציבור?
צו לסילוק יד ולפינוי מקרקעי ציבור (תיקון מס’ 1) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 3) תשע”א-2011, אומר, סעיף 4 (א) “תפס אדם מקרקעי ציבור, ושוכנע הממונה, לאחר שעיין בדין וחשבון בכתב מאת פקח שביקר במקום ועל סמך מסמכים לעניין הזכויות במקרקעי הציבור ולאחר שנתן לתופס הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, כי תפיסתם הייתה שלא כדין, רשאי הממונה, בתוך שישה חודשים מיום שהתברר לו כי התפיסה הייתה שלא כדין, ולא יאוחר משלושים ושישה חודשים מיום התפיסה, לתת צו בחתימת ידו, הדורש מהתופס לסלק את ידו ממקרקעי הציבור ולפנותם, כפי שקבע בצו ועד למועד שקבע בו (להלן – מועד הסילוק והפינוי), ובלבד שהמועד האמור לא יקדם מתום שלושים ימים מיום מסירת הצו.”
(תיקון מס’ 3) תשע”א-2011,
(ב) נתפסו מקרקעי ציבור שלא כדין כאמור בסעיפים קטנים (א) או (א1), יחולו הוראות סעיף 4 בשינויים אלה:
(1) יראו את מועד תום ההחזקה כדין בשל סיומו או פקיעתו של החוזה האמור בסעיפים קטנים (א) או (א1), כיום התפיסה; (2) לעניין סעיף קטן (א), מועד הסילוק והפינוי הקבוע בצו לא יקדם מתום שישים ימים מיום מסירת הצו, ולעניין צו בשל תפיסה לפי סעיף קטן (א1) – תשעים ימים.”
מה העונש לפלישה והחזקת מקרקעי ציבור?
עונשין (תיקון מס’ 1) תשס”ה-2005
5ג. (א) הנכנס למקרקעי ציבור ומחזיק בהם, בלא רשות כדין, דינו – מאסר שנה או קנס פי שניים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל”ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין).
(ב) המחזיק במקרקעי ציבור בניגוד להוראות צו שניתן לפי סעיף 4, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, וקנס נוסף פי שניים מן הקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר חלוף שבעה ימים ממועד הסילוק והפינוי, ואם עוכב ביצוע הצו על ידי בית המשפט – ממועד פקיעתה או ביטולה של החלטה בדבר עיכוב ביצוע.
הוראות החוק הרלוונטיות
חוק המקרקעין, תשכ”ט- 1969
*השימוש במידע במאמר על בסיס תכנים אלו, הוא על אחריותכם המלאה והבלעדית, אתם נושאים באחריות לפעולותיכם ותוצאותיהן.
התוכן במאמר, אינו מהווה חוות דעת מקצועית או עצה, המידע אינו תחליף להיוועצות עם עו”ד. העושה שימוש במאמר, נותן הסכמתו כי לא תהיה לו כל תביעה, דרישה או טענה, מכל סוג שהוא כלפי האתר ו/או בעליו ו/או מפעיל האתר ו/או כלפי צוות האתר, לרבות כותבים, עורכים ויועצים המשתתפים בהפעלתו.
המידע המופיע במאמר, אינו מהווה המלצה לביצוע, או אי ביצוע מהלך כלשהו, מחובתכם להתייעץ עם עו”ד לפני כל פעולה.